פסק-דין בתיק ת"א 12626-09-09

בפניי תביעת תלמיד שנפגע בתאונה, כנגד תאגיד המפעיל בית ספר בו למד התלמיד וכנגד הרשות המקומית אשר בשטחה נמצא בית הספר, שעילותיה מבוססות על כך שהנתבעים לא פעלו לעריכת ביטוח תאונות אישיות לתלמיד.

רקע עובדתי

1.       התובע, יליד 12/9/1988, נפגע בתאונה ביום 28/6/2004 בהיותו בגיל 15 שנים ו-9 חודשים.

2.       פגיעתו של התובע היתה קשה. לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור ניכר.

3.       בעת התאונה היה התובע מצוי בחופשה מלימודיו בביה"ס הנתבע 2 (להלן: " ביה"ס"); המצוי בבעלות חברה פרטית - היא הנתבעת 3 (להלן: " המכללה"); ופועל בשטחה של הנתבעת 1 (להלן: " המועצה").

4.       המכללה הינה מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי, כמשמעותו בחוק לימוד חובה, תש"ט - 1949 (להלן: " חוק לימוד חובה").

תמצית טענות התובע

5.       התובע טען כי נפגע ביום 28/06/04 כאשר שיחק עם חבריו בכדורגל בכפר כעביה - מקום מגוריו, שאינו מצוי בתחום המועצה. לטענתו, החליק כתוצאה מחצץ שהיה במקום כאשר ניסה לבעוט את הכדור, נפל ונפגע בצוואר ובחלקים אחרים בגופו (להלן: " התאונה"). התובע הובהל תחילה לביה"ח האנגלי בנצרת, ומשם לביה"ח רמב"ם בחיפה, שם אושפז למשך כחודשיים וטופל בין השאר באמצעות מערכת מתיחה גולגלתית למשך כ-6 שבועות, ובהמשך באמצעות מתקן Halo. לטענת התובע, הוא סובל משיתוק בפלג גופו השמאלי, מתקשה בהליכה ומתנייד באמצעות כסא גלגלים מחוץ לבית, סובל מכאבי ראש וכאבי גב, נפילות, קשיים קוגניטיביים, תוקפנות ושינויים בהתנהגות, וכן קשיים נוספים.

6.       לטענת התובע, היה על הנתבעים להוציא פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, וכך היתה התאונה מכוסה בכיסוי ביטוחי אצל חברת ביטוח והוא היה זכאי לקבל פיצוי בגין נכותו.

7.       לטענת התובע, בתחילת שנת הלימודים נתבקשו הורי התלמידים לשלם לביה"ס 400 ש"ח ועוד 50 ש"ח עבור ביטוח. התובע טען כי העביר סכום זה במזומן לביה"ס עבור הביטוח וכי הנתבעים יצרו כלפיו וכלפי הוריו מצג שווא כי הוא מבוטח באופן מלא בביטוח תאונות אישיות לתלמידים, אך בפועל לא ערכו ביטוח ולא ברור מה עלה בגורל הכספים ששולמו.

8.       לטענת התובע, הנתבעים הפרו חובה חקוקה לבטח את תלמידי ביה"ס בביטוח תאונות אישיות לתלמידים. בכל מקרה, הנתבעים התרשלו בכך שלא דאגו לעשות כן, ולחילופין בכך שלא יידעו את ההורים כי לא קיים לתלמידים, ולתובע בפרט, כיסוי ביטוחי. 

9.       על כן יש לחייבם לפצותו בסכום תגמולי הביטוח אותם זכאי היה לקבל אילו היה נערך לו ביטוח, כפי הסכום העולה מפוליסת ביטוח תאונות אישיות שצורפה על ידו כדוגמא.

טענות המועצה

10.     המועצה הקדימה וטענה כי התביעה הוגשה בשיהוי רב, לשיטתה ביום האחרון לפני חלוף תקופת ההתיישנות, וכי עובדה זו לבדה גרמה לנתבעים לנזק ראייתי ניכר, שכן מחדלו של התובע מנע מהמועצה לבדוק את נסיבות ארוע התאונה קרוב למועד התרחשותה.

11.     לטענת המועצה, התאונה מיום 28/6/04 היתה בגדר "תאונת דרכים" ולא התרחשה במהלך משחק כדורגל כנטען ע"י התובע, ועל כן, גם אם היתה נערכת פוליסת ביטוח תאונות תלמידים בעת ארוע התאונה, לא היה התובע זוכה לפיצוי בשל החרגת "תאונת דרכים" מהכיסוי הביטוחי לתלמידים. 

12.     המועצה טענה כי לא מוטלת עליה חובה חקוקה לבטח את תלמידי המכללה בביטוח תאונות אישיות, או לדאוג לכך שייערך ע"י המכללה ביטוח כזה, שכן לטענתה על פי החוק מוטלת חובה לבטח תלמידים הלומדים במוסד חינוך רשמי בלבד.

13.     המועצה טענה כי בהעדר חובה חקוקה, לא יהא זה מוצדק להטיל עליה חובה לערוך ביטוח לתלמידים במוסד חינוך מוכר בלתי רשמי, וטענה כי לא הפרה חובת זהירות כלשהי כלפי התובע.

14.     המועצה הוסיפה וטענה כי במידה ותוטל אחריות על מי מהנתבעים, הרי שיש להטילה על הנתבעים 2 ו-3, שכן מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת מוסד חינוכי לוודא כי תלמידיו מבוטחים, לא כל שכן ככל שגבו בפועל תשלום עבור ביטוח מהורי התלמידים.

טענות ביה"ס והמכללה